A Gem of a Monthly Train Pass and a Window Mazal Hadadi Could not Have Accessed (Without Help) – Murder?

פרשת מותה של מזל הדדי: רכשה חופשי חודשי ברכבת

[Loose Translation: The Death of Mazal Hadadi: She Had Just Purchased a Monthly Train Pass]

 

עורך הדין ששי גז שנשכר על ידי הבעל קובי טוען כי מחשבון כרטיס האשראי שהגיע לידי המשפחה ניתן לראות שלא הייתה בכוונתה להתאבד: “תכננה להמשיך לחיות”

אלון חכמון 12/12/2018 22:00 2 דק’ קריאה
מזל הדדי ז"ל ובעלה

 

“מזל הדדי לא התאבדה”, כך מציין עו”ד ששי גז פרקליטה של המשפחה שאת שירותיו שכר האלמן של המנוחה קובי הדדי. “יש לנו חששות כבדים שהיא נרצחה ועל המשטרה לבצע את החקירה ביסודיות ובצורה מקיפה. המקום שממנו לכאורה נפלה אל מותה אינו מאפשר לבחורה כמוה להתאבד, לא הייתה לה שום סיבה להתאבד” אומר עו”ד גז ושולף נתונים חדשים אליהם נחשף ביממה האחרונה.

[Loose Translation: Mazal Hadadi did not kill herself” concluded an investigator on behalf of the family. We have significant suspicion that she was murdered and that the police are investigating this secretly. The place where she was thought to have jumped is not accessible for her to have jumped and she had not reason to kill herself. ]

“ביום האירוע הטראגי, ניתן לראות בוודאות מדף פירוט של כרטיס האשראי שלה שהגיע ממש אתמול כי היא רכשה קודם לכן כרטיס רב קו לרכבת ישראל – ראשל”צ, כך שבוודאות היא תכננה להמשיך ולחיות. יתרה מכך ערב קודם לכן בשיחת סלון עם בעלה קובי, היא אמרה לו ‘אנחנו עוד נטייל הרבה בעולם’, כך לדבריו של הבעל שמחפש לדעת מה עומד מאחורי האירוע הזה”.

[Loose Translation: “On the day the event occurred there is undeniable proof that she purchased on her credit card receipt, which was received yesterday, a monthly train pass. She had also just told her husband that they were going to travel again, as she was reminiscing about a previous vacation.]

במשפחתה של הדדי , מסרבים להשלים עם עמדת המשטרה לפיה מזל ז”ל, קפצה אל מותה מהבניין שבו עבדה בחברתLLDשבבעלות לב לבייב. המשפחה קוראת למשטרה להמשיך בחקירה באינטנסיביות יתרה כדי להתחקות אחר מי שעומד מאחורי המעשה. “לא היתה לה כל סיבה בעולם להתאבד. זה הזוי מה שקרה כאן”.

[Loose Translation: The family of Hadadi is refusing to believe that she succumbed to police pressure and jumped from Lev Leviev’s building. The family is demanding that the police do a proper, intensive and thorough investigation into the company LLD, which stands behind the events that transpired on that day.]

כזכור, לפני כשלושה שבועות, נתקבל דיווח אודות נפילת צעירה מבניין משרדים הסמוך לבורסת היהלומים ברמת גן. בתום חקירה ראשונית קבעה המשטרה כי מדובר בהתאבדות. מסתבר כי באותן דקות המתין הדדי, לרעייתו בתחנת הרכבת בראשון לציון. כאשר חזר הביתה התבשר על האירוע הטראגי וסירב להאמין לבשורת האיוב. הדדי דוחה את האפשרות שרעייתו קפצה אל מותה וסבור כי מדובר ברצח.

מזל הדדי, מנהלת חשבונות בחברה של לבייב, נחקרה ימים אחדים קודם לכן במשרדי להב 433 בלוד במסגרת חקירת פרשת היהלום השחור, ששמו של לבייב נקשר אליה, אולם היא שוחררה בתום

Gemcanton, Eli Nefussy, Emeralds and Leviev

Bloomberg-Zambia’s High Court rejected an appeal by an employee of diamond billionaire Lev Leviev against his deportation, according to official documents seen by Bloomberg.

In a ruling dated June 19, Judge Dancewell Bowa said he didn’t “find any illegality, unreasonableness or procedural impropriety” by the Department of Home Affairs when it expelled Eli Nefussy, the co-chief executive officer of emerald mine Gemcanton Investments Holdings, on November 28.

Eli was challenging his deportation on grounds that he wasn’t afforded the opportunity to make representations before his expulsion. Gemcanton is jointly owned by Leviev and Wolle Mining Ltd. Previously known as the Grizzly emerald mine.

Gemcanton was built by Abdoulaye Ndiaye, a naturalized Zambian originally from Senegal.

Nefussy’s lawyer, Dickson Jere, said they would appeal the ruling. “Courts have powers to review reasons given by the state for deportation, but the judge misdirected himself when he refused,” Jere said in a text message.

 

Mr. Hadadi, We are Convinced Your Wife Did not Kill Herself Too, the “Black Diamond”

b3255-mazi-e1542870618267-640x400

‘I am convinced my wife did not kill herself’

Husband of woman who fell to her death at Ramat Gan stock exchange says police have more information than has been revealed to the public.

 

The circumstances surrounding the death of Lev Leviev employee Mazal Hadadi, still preoccupy the police and the family.

The husband of the deceased said Thursday that despite reports that there is no criminal aspect to the affair, he is convinced that Mazal did not commit suicide.

“The interrogators told me, ‘Do not listen to what they say outside, we’re still investigating,'” the husband told News 2.

“I received a telephone call from the Dan Region police in the morning and I was accompanied by my attorney Shishi Gas,” added Hadadi.”They asked me for her Facebook password and asked me a few questions, among other things, they wanted to know about certain phone numbers. When it was people I knew I told them who they were talking about.”

“With people I didn’t recognize I said I didn’t know. Some were her friends, some I did not recognize. They showed me boxes containing the investigation materials. And they told me to be patient,” he said.

The police have repeatedly stated that all the findings of the investigation, including security cameras and media analysis, indicate that Hadadi went up alone to the tenth floor – when no one was on the same floor. Hadadi fell to her death from the office building on the stock exchange in Ramat Gan last week, at the height of the investigation of the company in which she was employed.

“We reject the conclusion that Mazal committed suicide. We received other impressions from the police. They told us that after the shiva they will come with all the findings of the investigation, and we want to be patient until the truth comes out,” the Hadadi family said in response.

LLD’s Story versus the Investigation Story – the Death of Mazal Hadadi

differences

The Many Inconsistencies Between the LLD Story and the Investigation Team Regarding the Death of Mazal Hadadi

The chart is from the below article in Hebrew sets forth the many inconsistencies between the versions given to the press by Lev Leviev’s company LLD and the police on the night of and immediately following the death of Mazal Hadadi, an LLD bookkeeper. 
In the Red is the LLD version and in the blue is the Police version. The top row: “Reasons for death” LLD version – intolerable pressure on the employee as a result of the investigation was the reason for her death. The police version – they have reviewed the LLD claim and there is no connection between the handling of her interrogation and her death. Second column: “Information provided on the night of her death” LLD’s version “We are taking every step to provide all of the possible information and are reviewing all of the sides and believe that a picture is being painted that is causing damage to the information sources” [rough translation] The police version “The details provided by the company are inconsistent with the findings.”

At a later date, we will provide a better translation and hopefully this will get picked up by some of the English language papers which, despite the details often left out, are far better at translating than we are.

 Suffice it to say, there are inconsistencies between the two stories and we remain firm in our belief that LLD wanted to write a narrative that would be accepted by the public, namely that police pressure caused the death [by suicide] of Mazal Hadadi. 

 

Mazal Hadadi’s husband and children have stated that under no circumstances would she have killed herself. In other words, there is no amount of police pressure that would have caused her to toss herself out a 10th floor window. WE 

She returned from the train station after work to a floor on which she generally does not work. There are then about 40 minutes missing from her whereabouts as she entered the building to the time she died. We can’t say that anyone at the company actually pushed her out the window – we are not the investigation team. We can say that we believe she was pushed and the location of the death was to provide a shining example of what will happen to anyone who speaks to the investigators.

Mazal Hadadi was no fool. If the books were being cooked, even if she did not know it, LLD would have done everything in patterns, same time, same day, same week, same year, etc. There will not be any definable movement of money or diamonds that would look obvious. But if one of those times, or days, or movements was off, so were the rest. Hadadi likely could have found the pattern and provided details and we would guess she likely kept a record for herself, even if she had no reason to question the movements of money, inventory or whatever aspect was within her purview. 

מרביתם למדו זאת מציוץ של העיתונאי-הכתב לענייני משפט, גיא פלג, של חברת החדשות, אולם עדיין לא ידעו במי מדובר ובאיזו פרשה נחקרת. שמות משוערים רבים עלו בתקשורת, אך נראה כי במערכות השונות לא שיערו כי מדובר במנהלת חשבונות זוטרה בחברת LLD שבבעלות לב לבייב, אם לשלושה, בשנות ה-40 לחייה. מדובר בעובדת שנחקרה באזהרה מספר ימים קודם לכן במסגרת פרשת “יהלום שחור”, שבמסגרתה נחקר החשד להברחת יהלומים ולהלבנת הון על-ידי חברת LLD בשווי של כ-300 מיליון שקל.

עד מהרה ההשערות הפכו למציאות. פחות משעתיים בלבד לאחר המקרה הטרגי, נחתה הודעת חברת LLD אצל הכתבים, שממנה למדו כמעט כולם על זהות המנוחה. בהודעת LLD נכתב, בין היתר: “אנו ננקוט את כל הצעדים העומדים לרשותנו על-מנת לסייע לחקר מותה, ועל-מנת לשים קץ לתופעות קשות של רמיסת זכויות נחקרים וגרימת נזקים בלתי הפיכים, מתוך רצון לייצר כותרות תקשורתיות”.

וכך, במשפט אחד, מסגרה חברת LLD את השיח שאפיין את העיסוק התקשורתי הנרחב בפרשה בימים שלאחר מכן. עוד באותו ערב, שיגרה החברה הודעות עם פרטים הנוגעים, לטענתה, למקרה, תדרכה עיתונאים והעבירה חומרים התומכים בתזה, שלפיה מי שאחראים למותה של המנוחה, הם חוקרי המשטרה, שהפעילו עליה לחץ בלתי מידתי בחקירתה. כך, נחשפו הכול למכונת יחסי ציבור משומנת היטב, המבקשת מאיתנו להסיק מסקנות על התנהלות המשטרה בפרשה.

כל זאת, יוזכר, בזמן שחברת LLD מנהלת משא-ומתן מול רשויות אכיפת החוק בישראל, בנוגע להגעת בעליה, לב לבייב, לארץ לשם חקירתו בפרשה; ויום לפני הדיון בבקשת החברה לשחרור נכסיה שחולטו כחלק מהחקירה בפרשה.

עוד בנושא דין וחשבון

בלית ברירה, נאלצה משטרת ישראל למסור תגובה מטעמה עוד באותו ערב, שבה התייחסה להודעה שהוציאה החברה. בהודעת המשטרה נאמר כי “הפרטים שהובאו בהודעה לוקים באי-דיוקים מהותיים”.

המהירות שאפיינה את מערך יחסי הציבור המשומן היטב של LLD, כמו גם את קביעת המשטרה כי הפרטים שהובאו בהודעת החברה לוקים באי-דיוקים מהותיים, וזאת עוד בטרם החלה חקירת המשטרה בעניין – היו אולי ראויים פחות לאיזכור, אלמלא הפערים העצומים שהתגלו בין גרסת המשטרה לגרסת LLD, ובייחוד לאור מספר אי-דיוקים שכבר כעת ניתן להצביע עליהם בגרסה שהציגה החברה ביום האירוע וביום שלמחרת.

אגב, מאז מסרבים בחברה למסור פרטים נוספים ולהשיב על שאלות, ומותירים את הזירה התקשורתית למשפחה ולרסיסי המידע שמגיעים מהמשטרה באופן לא רשמי.

שיחה עם עורך דין – שתי גרסאות

ההודעה המהירה של החברה של לבייב שהטילה על המשטרה את האשמה למות העובדת, לא מפחיתה כהוא זה מהחשיבות הרבה שיש לייחס לשאלות המטרידות שעולות ביחס להתנהלות המשטרה במסגרת החקירה של פרשת “יהלום שחור”. בפרשה זו נמתחה ביקורת, לעתים חסרת תקדים בחריפותה, על התנהלות המשטרה מצד שופט בית משפט השלום בראשון-לציון, גיא אבנון, עוד מהדיון הראשון להארכות המעצר של החשודים בפרשה.

נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן

בנוסף, סנגורי החשודים העלו כבר מתחילת הפרשה טענות קשות על התנהלות המשטרה בעניינם של החשודים בפרשה, טענות שהלכו והחריפו עם התקדמות החקירה, והגיעו לשיא לפני כשבועיים. זאת, כאשר מנעה המשטרה מפגש של חשוד עם עורכת דינו. מדובר בטענות מהותיות וחשובות, שראוי שיישמעו ויקבלו מקום מרכזי, כפי שביקשה חברת LLD כי ייעשה.

כמו כן, כפי שפורסם ביום ראשון ב”גלובס”, גם לבכירים לשעבר במערכת אכיפת החוק, סנגורים בכירים ודמויות בולטות מהאקדמיה, יש ביקורת נוקבת על התנהלות המשטרה בחדרי החקירות. גם הם מבקשים לרתום את העיסוק התקשורתי באירוע, על-מנת לשטוח את טענותיהם בדבר רמיסת זכויות חשודים.

ועם כל אלה, היום כבר ניתן לומר, במידה גבוהה של ודאות, כי חלק מהפרטים שמסרה חברת LLD באותו ערב נורא, התבררו כשגויים. כך, למשל, באותו ערב שבו אירע האירוע הטרגי מסרו גורמים בסביבת החברה כי למנוחה לא התאפשר להיוועץ עם עורך דין. לעומת זאת, מסביבת המשטרה נודע כי למנוחה הוצע להיוועץ עם עורך דין מספר פעמים.

לאור דבריו של בעלה של המנוחה בכלי התקשורת השונים, כיום כבר ברור כי ללא כל קשר לשאלה – כיצד נהגו בעובדת  המנוחה חוקרי המשטרה, הרי שלפחות בנוגע לזכות ההיוועצות נראה שהם קיימו את חובתם. בעלה של המנוחה העיד כי החוקר שהתקשר אליו באמצע חקירתה הפציר בהם לשכור את שירותיו של עורך דין. אמנם הבעל מתאר זאת כאמצעי לחץ שהופעל על רעייתו הנחקרת, אך לאור דבריו נראים דברי החברה כלא מדויקים, בלשון המעטה.

 

To read the remainder of the article click here.

 

Klein Arbitration Award – Was the Decision Consistent with Historical Implications?

diamonds-938490_960_720In diamond moguls’ fight over $200 million arbitration award, jurisdiction was key

(Reuters) – The well-chronicled Israeli billionaire Lev Leviev, sometimes called the “King of Diamonds,” won confirmation this week of an arbitration award against another international diamond dealer, Julius Klein, in federal court in Manhattan. All told, Leviev’s judgment against the Klein entities, which had been his partners in three joint ventures, totals about $209 million.

That number, as well as Leviev’s outsized persona, made U.S. District Judge Jesse Furman’s just-unsealed opinion fodder for the New York tabloids – especially because one of the arbitrators who originally awarded Leviev all of that money was convicted of tax fraud in Belgium in the middle of the Klein arbitration. Litigation over the validity of arbitration awards is usually pretty dry stuff. The facts of the Leviev case are about as sexy as these things get.

But there’s also a pretty interesting legal question at the heart of Judge Furman’s opinion. This case mostly hinged on the appropriate jurisdiction for the Kleins’ challenge to the arbitration award, since New York State Supreme Court and federal district courts are guided by different precedent on the significance of an arbitrator’s criminal record. The Kleins, as you’ll see, tried to use Leviev’s own previous resort to state court against him. Leviev, meanwhile, had to convince Judge Furman that he was a defendant, even though he was the one who initiated the arbitration. In the end, Judge Furman said, the Kleins lost their “far from frivolous” attack on the arbitration award because federal law requires deep deference to the arbitrators’ decisions. Had the challenge been heard in state court, the outcome – and the tabloid headlines – might have been quite different.

Leviev brought the arbitration in February 2013, after he and the Kleins couldn’t reach an agreement on a fair buyout price from their 10-year joint venture. (This account is drawn from Judge Furman’s opinion.) Leviev and the Kleins each chose one arbitrator; the arbitrators selected the third member of their panel, Jacob Bronner. Bronner, like the other two arbitrators (and, for that matter, Leviev and the Kleins) is in the diamond business. He disclosed that he had professional relationships with the other arbitrators and a social acquaintance with Leviev but said those engagements should not create justifiable doubt about his impartiality.

At around the same time as Bronner’s appointment, Leviev filed a petition in New York State Supreme Court, seeking a preliminary injunction against the Kleins for the duration of the arbitration. The state court judge denied the petition, holding that Leviev should address his request for an injunction to the arbitrators. In December 2013, the arbitration panel awarded Leviev an interim judgment of $102 million. In 2014, after the Kleins paid him about $67 million, Leviev went back to state court to have the $102 million interim award confirmed.

The Kleins opposed confirmation, arguing both that it was premature because the award was not final and that Bronner had engaged in misconduct by failing to disclose the extent of his relationship with Leviev. The state court judge agreed Leviev had jumped the gun by seeking confirmation of an interim award but also ruled that the Kleins had waived the right to object to Bronner’s participation on the panel because they allowed the arbitration to proceed after they learned of his connections to Leviev.

In early 2016, after more unpleasantries involving alleged conflicts amongst the arbitrators, the panel held a seven-day hearing in Israel. Before the arbitrators ruled, however, the panel’s own counsel disclosed to Leviev and the Kleins that Bronner had been convicted in Belgium, along with about 100 other defendants, “of tax fraud and other offenses relating to a scheme involving the use of sham transactions to nominally export diamonds from Belgium while, in fact, reselling them on the black market,” as Judge Furman described the offense.

Continue reading

Police Not Negotiating Terms with Leviev for Interrogation

jpg (1)

Police refuse to negotiate terms with Israeli diamond magnate Lev Leviev

Diamond magnate suspected of smuggling goods worth £62.7 million into the country

Israeli police are refusing to negotiate terms over how to question the diamond magnate Lev Leviev, who faces allegations of money laundering and smuggling.

Dozens of employees in Mr Leviev’s LLD conglomerate have been questioned in the investigation — codenamed “Black Diamond” — under which several close associates and family members, including his son Zvulun, have been arrested and since released to house arrest.

Police suspect that, alongside the legal import of diamonds from Mr Leviev’s factory in Russia, LLD employees smuggled undocumented diamonds worth around 300 million shekels (£62.7 million) into Israel over the past decade.

Diamonds, bank accounts and private property belonging to Mr Leviev and LLD have been confiscated as part of the investigation.

Mr Leviev has said he is willing to be questioned in Russia, where he is presently based, or to travel to Israel on condition he is then permitted once again to leave.

A police spokesman said: “we do not negotiate with suspects before questioning.

“[He] will be questioned when he arrives in Israel. We do not agree to any preliminary conditions.”

But the investigation took a tragic turn last week when Mazal Hadadi, a 42 year-old book-keeper at LLD, fell to her death from the tenth floor of the Diamond Exchange building in Ramat Gan.

Police are treating her death as a suicide, although some of relatives claimed she may have been murdered.

Sources in LLD have accused the police of aggressively questioning and pressuring Ms Hadadi.

jpg
Three suspects arrested in connection with the alleged diamond smuggling scheme arrive for a Rishon Letzion court hearing earlier this month (Photo: Flash 90)

Mr Leviev, who has homes in Israel and Russia, emigrated to Israel as a teenager in 1971 and established one of the largest privately-owned diamond trading companies in the world.

He also built up an international real estate empire, Africa’s Israel Investments, which nearly went bankrupt in 2008 global financial crisis.

He had lived for much of the past decade in a mansion in Highgate, north London, on the gated Compton Avenue close to Hempstead Heath.

But last year he relocated to Moscow and has rarely been seen in public since.

It is unclear whether his departure from London was due to police investigations or to the change in Britain’s visa requirements of Russian business-people — which also meant that Mr Leviev’s friend and ally Roman Abramovich, the owner of Chelsea Football Club, received Israeli citizenship in May and has not returned to Britain since.

Both men are known to be members of the circle of oligarchs close to Russian President Vladimir Putin.

Mr Leviev has for years been one of the main patrons of Chabad and has financed its Or Avner education network in the former Soviet Union.

 

Mazal Hadadi – Investigation Should be Into Her Murder, not a Suicide

The Windower of the “Diamongate” Investigation Believes that this Should be Investigated as Murder

In a brief summary, Kobi Hadadi, the husband of Mazal Hadadi who fell to her death last week believes that his wife would never have committed suicide. While he does not believe that the investigators behaved with the appropriate level of sensitivity, he also does not believe that there is any way she would have jumped.

 

Moreover, the timeline for her death appears to be missing about 40 minutes. On the day of her death, she left her office for the train station, where she normally takes a train home. She met a friend of Kobi Hadadi’s who said that they spoke for a few minutes and she appeared to be fine. She went to the train station and her husband was waiting on the other end of the trip for her return.

An interaction with someone compelled her (apparently) to return to the office; but instead of going to the 9th floor where her office was located, she was seen going to the bathroom on the 10th floor, the floor from which she fell to her death.  

At some point in the timeline, there is  woman who was seen speaking to Mazal Hadadi and there is time missing from any footage regarding her going back into the building and her death. 

Kobi Hadadi believes that if she were going to be late, she would have called him to tell him she was going to be late. Moreover, she had Shabbat plans with friends and a series of appointments planned during the upcoming days, something one would NOT have done were she to have committed suicide.

He believes that this should be investigated as a Murder and not as a suicide. The focus should be on why she returned to the building, what the unidentified people said to her and why she was on the 10th floor and not the 9th.

Finally, Mazal Hadadi’s telephone was found with her body smashed to pieces. Her bag, the one she carried with her, was apparently not found.

As an editorial note – LM – Mazal Hadadi had been with LLD Diamonds, as a bookkeeper for 11 years. She was no fool and would have known information about the finances of the company. We would guess that she had a disk or some other information that she held for safekeeping. Her husband describes her as timid and not a strong personality. We are not so sure.

Her fall from that building was no accident. It was also a message to all LLD employees the possibilities that can befall them if they speak out. We believe that all LLD operations should be closed until the investigation into her death is conducted with appropriate arm’s length and due diligence.

From our perspective and looking back at the pattern and practice of Leviev and his companies, we believe that he has no interest in providing the police with any assistance and there is no amount of money that he can put aside that would be enough to guarantee any cooperation at all because he makes more money in an hour than most third world countries generate in a year. Anything short of complete attention to this matter and to Leviev’s operations in our view, would call into question the integrity of those conducting the investigation.

LM 

 

האלמן של הנחקרת מפרשת היהלומים: “לחקור את זה כרצח”

בעלה של מנהלת החשבונות שנחקרה במשטרה ונפלה אל מותה מבניין הבורסה ליהלומים, מסרב להאמין שהיא התאבדה. בראיון לאולפן ynet טען: “אני לא יודע מי יכול לרצוח אותה, אבל ברגע שאני יודע שהיא לא עשתה את זה, צריך להיות פה משהו אחר”

גם חמישה ימים אחרי שמזל הדדי ז”ל, מנהלת חשבונות בחברת היהלומים של לב לבייב שנחקרה במשטרה, נפלה אל מותה ברמת גן, בעלה קובי מסרב להאמין שמדובר בהתאבדות. בראיון היום (א’) לאולפן ynet הוא אמר: “זה נהיה יותר ויותר הזוי, משהו קורה פה. המשטרה צריכה לחקור את זה כתיק רצח”. ערוץ 10 פרסם הערב תיעוד שבו נראתה מזל הולכת לתחנת סבידור מרכז של הרכבת באותו היום, ושבה כעבור 40 דקות לבניין שממנו לא שבה.

 

 

מזל הדדי וקובי בעלה ()

קובי הדדי ורעייתו ז”ל. “היה לה קשה בחקירה, אבל זה לא העניין. יש פה משהו מעבר”

“אין פה בכלל ספק, המשטרה צריכה להתעורר ולקחת את זה כתיק רצח, לא כמשהו אחר”, אמר קובי. “היא לא יכלה לעשות את זה לבד, אין סיכוי, זה לא הבן אדם. אין לה שום סיבה – יש לה עולם שלם בבית. היה לה קשה בחקירה, אבל זה לא העניין פה, יש פה משהו מעבר. אני לא יודע מי יכול לרצוח אותה, אני לא רוצה לומר סתם דברים על אנשים, אבל ברגע שאני יודע שהיא לא עשתה את זה, צריך להיות משהו אחר פה. אין תשובות”.
הדדי סיפר כי רעייתו לא הרגישה בנוח אחרי שהחלה החקירה בחברת היהלומים. “היא עובדת שם הרבה מאוד שנים והיה לה טוב מאוד. בשבועים האחרונים מאז החקירה כל המקום הזה נהיה לחוץ, הכל עצבים. זה נחקר, זה עצור. אבל היה לה טוב במקום הזה. אם לא היה טוב היא הייתה קמה ועוזבת. מצאנו בתיק שלה קורות חיים, היא חיפשה עבודה חדשה. היא אמרה לי שכבר לא טוב ושקשה לה בעבודה. אמרתי לה שתחכה ושתעשה את זה מסודר. מי חשב על דבר כזה?”.

הלוויה של מנהלת חשבונות בחברה של לב לבייב פרשת יהלומים (צילום: עמית הובר )

ההלוויה של מזי הדדי ז”ל בשבוע שעבר(צילום: עמית הובר )

קבר הלוויה מזל הדדי בית עלמין חולון לב לבייב פרשת יהלומים יהלום השחור ()

“חיכיתי לה בכניסה של להב 433 והיא יצאה משם ואמרה לי ‘קובי, מה עשו לי’. היא הייתה לבנה כולה. אני יודע שהיא קצת חלשה, זאת מזי. חיבקתי אותה ואמרתי לה שהכל בסדר. ואז החוקר אמר לה ‘תקשיבי, את לא מדברת עם אף אחד על מה שהיה’. הוא אמר לה את הדברים בטון קשוח”, תיאר הדדי.
“יכול להיות שמה שהפעילו עליה זה סטנדרטי בשביל בן אדם אחר, אבל היא לא יודעת מה זה החיים האלה. היא לא יודעת מה זה משטרה בכלל. היא ביקשה מחברה להיכנס איתה, שתשב לידה כי קשה לה לבד. תבינו את הנאיביות”.

זמן קצר לפני מותה הייתה אמורה מזל להיפגש עם קובי, שחיכה לה בתחנת הרכבת. “ה-15:23 היא ירדה למטה. חבר שלי היה אצלה, היא העבירה לו מעטפה, הוא נתן לה מעטפה של העבודה שלי והיא יצאה לכיוון הרכבת. שאלתי אותו ‘ראית משהו?’, והוא אמר ‘קובי, אין סיכוי בעולם’. אני יודע שברכבת היא דיברה עם מישהי והן צחקו והכל היה בסדר
“עד שהיא קיבלה עוד טלפון, עוד וואטסאפ או לא יודע מה – משהו שהחזיר אותה לכיוון המשרד בזמן שאני מחכה לה בתחנת הרכבת בראשון לציון. אם היה משהו והיו מבקשים ממנה לחזור, היא הייתה מתקשרת ואומרת לי ‘קובי אל תחכה לי, אני באה ברכבת הבאה'”.